החלטה בתיק בר"ע 19020-05-12

1.      בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 18.4.12 (השופט דניאל גולדברג; עב 1511/10), בה התקבלה בקשת המשיב לצו לקבלת מידע מרשות המסים.

2.      הרקע לבקשה:

2.1.           בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המשיב, עובד זר שהועסק אצל המבקשים בעבודות ניקיון, לזכויות שונות בקשר לעבודתו ולסיום עבודתו.

2.2.           במסגרת דיון מקדמי שהתקיים ביום 28.2.11 נקבעו, בין היתר, המוסכמות והפלוגתאות בתיק. בין יתר הפלוגתאות, הוגדרה כפלוגתא  " מה היה שכרו הקובע של התובע [=המשיב]".

2.3.           ביום 25.12.11 התקיים דיון הוכחות בתיק, בו נחקר המשיב בחקירה נגדית. דיון ההוכחות הבא קבוע ליום 5.6.12.

2.4.           ביום 29.2.12 הגיש המשיב בקשה לצו לקבלת מידע ממס הכנסה. המשיב ביקש כי בית הדין האזורי ייתן צו לרשות המסים, לפיו היא תמסור מידע בדבר הסכום ששולם לרשויות המס בגין מס הכנסה ששילמו המבקשים עבור המשיב החל מיום תחילת עבודתו של המשיב אצל המבקשים. זאת, לאור עדות המשיב בתצהירו ובחקירתו הנגדית לפיה למעט פעמים בודדות, המשיב לא קיבל תלוש משכורת, אלא המשכורת שולמה לו במזומן, כאשר נוכה במעמד התשלום סכום בשיעור 10% בטענה שהניכוי הוא לצורך תשלום מס הכנסה. מתלושי המשכורת הבודדים שצירף המשיב לכתב התביעה עולה כי הסכומים הרשומים בהם אינם זהים לסכום שקיבל המשיב בפועל. המבקשים לעומת זאת, לא הגישו תלושי משכורת או מסמך אחר הסותר את טענת המשיב. המידע יאפשר לבית הדין לקבל תמונה ברורה לאופן שיטת הדיווח והתשלום של משכורת המשיב.

2.5.           בתגובה לבקשה טענו המבקשים כי בשלב בו מצוי התיק, שלב ההוכחות ולאחר חקירת המשיב, לא ניתן להגיש בקשה כזו הרלוונטית לשלבים מקדמיים ולשלב הגילוי והעיון במסמכים. מתן צו בשלב זה פוגע בזכויות המבקשים ובמהות סדרי הדין; נושא הניכויים למס הכנסה לא צוין כפלוגתא; במהלך דיון ההוכחות לא התגלו פרטים חדשים שלא היו ידועים קודם לכן, שכן הטענות הועלו כבר בתצהירו של המשיב; הבקשה עומדת בסתירה לתקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מאחר שהיא מתייחסת לסעד שלא קיימת לגביו התייחסות בכתב התביעה; חל שיהוי לא מוצדק בהעלאת הבקשה.

2.6.           בתגובה לתשובת המבקשים טען המשיב, כי צפוי להיחקר עד נוסף מטעמו, ורק אז תיפתח חקירת המבקשים ועדיהם. לכן, המבקשים לא הוכיחו כי צפוי להיגרם להם נזק במתן הצו; לבית הדין הסמכות לסטות מדיני הראיות כאשר יש בכך לקדם את התיק. במקרה הנדון, למעט המסמכים הספורים שצירף המשיב לכתב התביעה, אף צד לא צירף מסמכים המעידים על אופן שיטת העבודה לרבות דיווח למס הכנסה. לפיכך, יש במידע כדי לקדם את הדיון; מתן הצו לא יפגע בזכויות יסוד, שכן הצו המבוקש הינו מידע אישי השייך למשיב; המשיב לא מבקש לשנות את כתב התביעה או לשנות חזית, אלא לאור החקירה הנגדית, הבקשה נועדה לאפשר קבלת תמונה מלאה על אופן התנהלות ודיווח של המבקשים ביחס למשכורת המשיב; במסגרת הפלוגתאות, הוסכם בפלוגתא מספר 8 כי בית הדין יברר " מה היה שכרו הקובע של התובע". מתן הצו יאפשר להוסיף על טענות הצדדים ביחס לשכר המשיב; המבקשים לא הצביעו על שום נזק שעלול להיגרם להם בעקבות מתן הצו.

3.      בהחלטה מיום 18.4.12 קיבל בית הדין האזורי את בקשת המשיב, כמפורט להלן:

3.1.           בית הדין האזורי נעתר לבקשת המשיב בקובעו כי נחה דעתו " שהמידע המבוקש ממס הכנסה רלוונטי לקביעת גובה השכר ששולם לתובע [=למשיב] כמו גם לקביעת משכורתו הקובעת - עניין שהוגדר כפלוגתא".

3.2.           בית הדין האזורי קבע כי מקובלת עליו טענת המשיב לפיה " המצאת הראיות האמורות לא תגרום לפגיעה מהותית בהגנת הנתבע [=המבקשים] הואיל והתיק מצוי בשלב פרשת התביעה". בית הדין הוסיף, כי " ככל שייגרמו לנתבע הוצאות מיוחדות בגין הגשת הבקשה בשלב מאוחר, הדבר יילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות בהליך".

3.3.           אשר על כן, בית הדין האזורי הורה לרשות המסים להגיש תעודת עובד ציבור בה יפורטו נתוני תשלומי מס הכנסה של המשיב בין 1.5.05 עד ליום 31.1.10 בגין הכנסת עבודה מן המעביד מנחם אהרנפלד.

4.      המבקשים הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו מיום 18.4.12. לאחר קבלת תגובת המשיב, קבע בית הדין האזורי בהחלטה מיום 2.5.12 כי מקובלת עליו עמדת המשיב, לפיה המבקשים לא הצביעו על נזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מאי עיכוב ביצוע ההחלטה. בית הדין האזורי הוסיף, שאמנם, אם תינתן רשות ערעור והערעור יתקבל בבית הדין הארצי ייתכן שרשות המסים תבצע צו ללא צורך, אך אין מדובר בנזק שייגרם למבקשים, שכן בית הדין הארצי לעבודה מוסמך להורות לבית הדין האזורי שלא לקבל את הראיות שיומצאו.           

החלטת בית הדין האזורי מיום 18.4.12 והחלטתו מיום 2.5.12 הן מושא בקשת רשות הערעור שבפני.

5.      המבקשים העלו בבקשתם שלוש טענות שונות:

5.1.           חל חיסיון על המידע שרשות המסים נדרשת למסור, בהתאם להחלטת בית הדין האזורי. החלטת בית הדין האזורי עומדת בסתירה לסעיף 232 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, שעניינו בכך שעובד מס הכנסה לא יידרש לגלות סוד, ובין היתר קובע הסעיף ש " מי שנתמנה לפי הוראות הפקודה, או מי שמועסק בביצועה, לא יידרש להראות לבית המשפט כל דו"ח תעודה או שומה...". לפיכך, בית הדין האזורי לא היה מוסמך לתת את הצו לרשות המסים. בנוסף, החלטת בית הדין האזורי עומדת בסתירה  לפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים (רע"א 302/09 יניב נסים נ' פקיד שומה גוש דן, ניתן ביום 5.8.09).

5.2.           שגה בית הדין האזורי בקובעו כי המידע הוא רלוונטי לתביעת המשיב. בהקשר זה נטען כי נושא ההפרשות למס הכנסה לא התעורר ולא צוין כפלוגתא בין הצדדים. אמנם, ברשימת הפלוגתאות שנרשמה בפרוטוקול נרשמה גם הפלוגתא " מה היה שכרו הקובע של התובע", עליה ביסס בית הדין האזורי בהחלטתו. אולם, הפלוגתא מתייחסת לשאלה האם שכרו הקובע של המשיב כולל שעות נוספות או לא. זאת, מאחר שהמשיב הודה בכתבי טענותיו ובחקירתו שקיבל מדי חודש שכר קבוע בגובה של 8,946 ש"ח, וטענתו הייתה בעניין זכאותו לשעות נוספות.

5.3.           שגה בית הדין האזורי שנתן צו כאמור בשלב ההוכחות, ולאחר שהסתיימה חקירתו הנגדית של המשיב. הדבר פוגע בסדרי הדין ובזכויות הדיוניות של המבקשים; כאמור, סוגיית התשלומים למס הכנסה לא צוינה בכתב התביעה, ולא בדיון המקדמי שבו גובשה רשימת הפלוגתאות, שהם בלבד יוצרים את גדר המחלוקת בין הצדדים. בקשת הצו בשלב זה היא ניסיון להרחיב את יריעת התביעה של המשיב, ולתקן את כתבי הטענות, והיא בניגוד לסעיף 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991; אמנם, לבית הדין סמכות לסטות מדיני הראיות כאשר יש בכך כדי לקדם את התיק באשר לסוגיות שבמחלוקת שבין הצדדים. אולם, במקרה הנדון הסוגיה אינה מהווה שאלה שבמחלוקת. 

6.      לאחר בחינת הבקשה וכלל החומר שבתיק, אני קובעת כמפורט להלן: